נכון להיום, עדיין קיימת מחלוקת בנוגע לטיפול האופטימלי בסרטן ערמונית (PCa) בשלב מקומי. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת European Urology מטרת החוקרים היתה להשוות את שיעורי השרידות לטווח הארוך בגברים חולי PCa שעברו כריתה רדיקלית של הערמונית (RP), ברכיתרפיה (BT), external beam radiation therapy (EBRT), primary androgen deprivation therapy (PADT) או מעקב (מעקב פעיל (AS - active surveillance) או watchful waiting – WW).
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים ערכו מחקר עוקבה עם מעקב ממושך מהמרשם הרב מרכזי, פרוספקטיבי ומבוסס קהילה Cancer of the Prostate Strategic Urologic Research Endeavorי(CaPSURE). משתתפי המחקר היו גברים שאובחנו עם PCa מקומית, T1-3aN0M0, באופן קליני ועם הוכחה בביופסיה, אשר נאספו תוך 6 חודשים מהאבחנה, בעלי נתונים זמינים בנוגע לסיכון הקליני וכן עם לכל הפחות 12 חודשי מעקב מעת האבחנה.
החוקרים העריכו את הסיכון ל-PCa וערכו אנליזות מרובות משתנים על מנת להשוות בין שיעורי התמותה הספציפית ל-PCaי(PCSM: PCa-specific mortality), לבין תמותה מכל-סיבה על סמך הטיפול הראשוני, עם תיקנון נרחב לגיל ול-case mix באמצעות ציון Cancer of the Prostate Risk Assessmentי(CAPRA) ונומוגרמה מאומתת היטב.
מתוצאות החוקרים עולה כי מתוך 11,864 גברים, 6,227 (53%) עברו כריתה רדיקלית של הערמונית, 1,645 (14%) קיבלו ברכיתרפיה, 1,462 (12%) טופלו עם EBRT,י1,510 (13%) טופלו עם PADT, ו-1,020 (9%) נוהלו כ-AS/WW. לאחר תקופה חציונית של 9.4 שנים (טווח בין-רבעוני 5.8-13.7) מעת הטיפול, 764 גברים נפטרו מה-PCa.
לאחר תקנון לציון CAPRA, יחסי הסיכונים עבוד PCSM עם RP כנקודת ההתייחסות היו 1.57 (רווח בר סמך של 95% 1.24-1.98, p<0.001) עבור ברכיתרפיה, 1.55 (רווח בר-סמך של 95%,p<0.001; 1.26-1.91 ) עבור EBRT,י2.36 (רווח בר-סמך של 95%, 1.94-2.87; p<0.001) עבור PADT, ו-1.76 (רווח בר-סמך של 95%, 1.30–2.40; p < 0.001) עבור AS/WW.
במודלים לתוצאים ארוכי טווח נמצא כי ההבדלים ב-PCSM היו זניחים עבור מחלה בסיכון נמוך ועלו בהדרגה עם עליית הסיכון. מבחינת מגבלות המחקר, החוקרים מציינים את השינויים שהתרחשו בגישות האבחנתיות והטיפוליות עבור PCa לאורך זמן. על כן, החוקרים מוסיפים כי במחקר ללא הקצאה זה יש סיכוי למשתנים מתערבים שאריתיים.
לסיכום, ממצאי החוקרים מדגימים כי בחולי סרטן הערמונית בשלב מקומי, ה-PCSM היה נמוך יותר בקרב אלה אשר סבלו ממחלה בסיכון גבוה וטופלו מקומית, ובפרט בקרב מטופלים שעברו RP. עם זאת, החוקרים מציינים כי קיים צורך באישור התוצאות הללו באמצעות מעקב ארוך טווח של מחקרים מתמשכים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
