אף על פי שהפתוגנזה של היפרפלזיה שפירה של הערמונית (benign prostatic hyperplasia) אינה ברורה, עלתה בעבר טענה כי עלייה ברמות האנדרוגנים עשויה לתרום לכך, וזאת חרף העובדה שלא כל הנתונים תומכים ברעיון זה.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת The Journal of Urology החוקרים בדקו האם רמות מוגברות של טסטוסטרון או דיהידרוטסטוסטרון בסרום עשויות להיות גורם סיכון להיארעות של תסמינים בדרכי השתן התחתונות בגברים אסימפטומטיים, או להתקדמותם של תסמינים אלו בקרב גברים סימפטומטיים.
לצורך כך החוקרים ערכו אנליזה פוסט הוק על 3,009 גברים אסימפטומטיים ו-2,145 גברים סימפטומטיים מהניסוי האקראי REDUCE, במסגרתו נבדק הטיפול עם דוטסטריד למניעת סרטן ערמונית בגברים עם prostate-specific antigen מוגבר ותוצאה שלילית בביופסיה טרם המחקר.
החוקרים השתמשו במודלי רגרסיית קוקס עם יחסי סיכונים מתוקננים מרובי משתנים ורווח בר-סמך של 95% על מנת לבדוק את הקשר בין שברוני (quintiles) ערך הטסטוסטרון ודיהידרוטסטוסטרון בבסיס המחקר לבין ההיארעות של תסמינים בדרכי השתן התחתונות והתקדמותם. כמו כן, החוקרים בדקו את האינטראקציה לפי זרוע הטיפול (דוטסטריד לעומת אינבו).
מתוצאות החוקרים עולה כי בקרב גברים אסימפטומטיים לא היו עדויות לקיומו של קשר בין טסטוסטרון או דיהידרוטסטוסטרון בסרום לבין היארעות תסמינים בדרכי השתן התחתונות (P=0.9, P=0.4).
זאת ועוד, לא היו עדויות לכך שרמות הטסטוסטרון או הדיהידרוטסטוסטרון בסרום של גברים סימפטומטיים נקשרות עם התקדמותם של תסמינים בדרכי השתן התחתונות (P=0.9, P=0.7). החוקרים מציינים כי התוצאות היו דומות בין הזרועות, האינבו והדוטסטריד (all P interaction ≥ .3).
לסיכום, ממצאי האנליזה פוסט הוק אותה ערכו החוקרים על הניסוי REDUCE הדגימה כי ערכים גבוהים יותר של טסטוסטרון ודיהידרוטסטוסטרון בסרום לא נקשרו עם היארעות של תסמינים בדרכי השתן התחתונות בגברים אסימפטומטיים או עם התקדמותם של תסמינים אלה בגברים סימפטומטיים.
החוקרים מוסיפים כי נתוניהם אינם תומכים בהשערה על כך שרמות האנדרוגנים בסרום של גברים בגיל העמידה נקשרות עם תסמינים של דרכי השתן התחתונות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה