זיהום בדרכי השתן (Urinary tract infections – UTI) מהווה אינדיקציה נפוצה למתן אנטיביוטיקה. הפחתה ברישום אנטיביוטיקה תפחית את העמידות לתרופות אנטי- מיקרוביאליות (antimicrobial resistance – AMR). ריבוד סיכונים של חולים מאפשר להפחית מתן אנטיביוטיקה בצורה בטוחה.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב British Journal of General Practice, ביקשו החוקרים לזהות גורמי סיכון לאשפוז בבית חולים בעקבות UTI ולספק תובנות בדבר ניהול אנטיביוטי ממוקד.
מחקר זה בוצע במתכונת רטרוספקטיבית וכלל 169,524 מקרי UTI ממרפאות רפואה ראשונית במזרח לונדון (1 באפריל 2012 – 31 במרץ 2017). החוקרים בחנו תוצאי רפואה ראשונית, שניונית ומיקרוביולוגיה. תוצאי המחקר כללו: אשפוז על רקע UTIי(urinary infection-related hospital admission – UHA) ואשפוז מכל סיבה (all-cause hospital admission – AHA) ב-30 יום מפנייה לרפואה ראשונית בקהילה על רקע UTI. החוקרים בחנו קשרים בין מאפיינים דמוגרפיים, חשיפה קודמת לאנטיביוטיקה ומחלות נלוות לתוצאים.
תוצאות המחקר הדגימו כי UHA התרחש בקרב 1,336 מקרים (0.8%, רווח בר-סמך 95%: 0.7-0.8) ו-AHA ב-6,516 מקרים (3.8%, 3.8-3.9).
מניתוחים רב-משתנים עלה כי בקרב נבדקים בגילאי 55-74 יחס הסיכויים המותאם ל-UHA עמד על 1.49 ובקרב בני 75 ומעלה על 3.24, זאת בהשוואה לבני 16-34. סיכוי מוגבר ל-UHA נמצא גם בקרב נבדקים עם מחלת כליות כרונית (chronic kidney disease – CKD, 1.55), נבדקים עם קטטר שתן (2.01), שימוש קודם באנטיביוטיקה (1.38 בקרב אלה עם 3 סביבי אנטיביוטיקה ומעלה), UTI חוזר (1.33), בריחת צואה (faecal incontinence – FI, 1.47) וסוכרת (diabetes mellitus – DM, 1.37).
מתוצאות מחקר זה עולה כי אשפוז על רקע זיהום בדרכי שתן לאחר טיפול במסגרת של טיפול ראשוני עבור UTI הוא נדיר. עם זאת, סיכויים מוגברים ל-UHA נצפו עבור חלק מקבוצות החולים. המאמצים להפחית רישום אנטיביוטיקה בעת חשד ל-UTI צריכים להתמקד בחולים עד גיל 55 ללא גורמי סיכון ל-UTI מסובך, UTI חוזר, DM או FI.
מקור: