ההנחיות לניהול אבנים של ה-AUA (האיגוד האמריקאי לאורולוגיה) ממליצות לצמצם למינימום את משך ההשארה של תומכן לאחר בדיקת אורטרוסקופיה, וזאת במטרה להפחית תחלואה. למטרה זו, ניתן להשתמש בסטנטים עם חוטי חילוץ. עם זאת, מחקר בבעלי חיים הראה שזמן שהייה קצר מביא להרחבה לא אופטימלית של השופכה ומחקר קליני הראה שהדבר מגביר אירועים לאחר ההליך.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת The Journal of Urology, ביקשו החוקרים לבחון בעזרת נתונים מהעולם האמיתי, כיצד זמן השהיית תומכן לאחר בדיקת אורטרוסקופיה קשור לפניות למיון לאחר הניתוח.
במחקר זה עשו החוקרים שימוש ברישום השיתופי Michigan Urological Surgery Improvement Collaborative registry, כדי לזהות הליכי אורטרוסקופיה והנחת תומכן (2016-2019). הנבדקים חולקו לפי קבוצות לפי תומכן עם/ללא חוט שליפה. באמצעות רגרסיה לוגיסטית רב-משתנית, הוערך הסיכון לביקור במיון (מחלקה לרפואה דחופה) ביום, או יום אחרי, הסרת סטנט בהתבסס על זמן ההימצאות של התומכן וסטטוס חוט שליפה. המחקר הנוכחי כלל סך של 4,437 נבדקים. ב-1,690 (38%) מהנבדקים הונח תומכן עם חוט שליפה.
תוצאות המחקר הדגימו כי זמן ההשארה החציוני של תומכן היה נמוך יותר בחולים עם חוט שליפה (חמישה לעומת תשעה ימים). לבדיקת אורטרוסקופיה בחולים צעירים יותר, אבנים קטנות יותר או מיקום אבנים בכליות היתה תדירות גבוהה יותר של שימוש בחוט שליפה.
ההסתברות החזויה לביקור במיון היתה גדולה יותר באופן מובהק בקרב אלה עם תומכן עם חוט שליפה, כאשר זמני השהייה היו פחות מחמישה ימים (P <.01) אך ללא מובהקות סטטיסטית בזמן השארת תומכן ארוכה מזו.
מתוצאות מחקר זה עולה כי למטופלים שעברו בדיקת אורטרוסקופיה עם הכנסת תומכן עם חוט שליפה, יש זמני השארת תומכן קצרים יותר. מטופלים נמצאים בסיכון מוגבר להגעה למיון בתקופה הבתר-ניתוחית סביב מועד הסרת הסטנט כאשר זמן השארת התומכן הוא עד ארבעה ימים. החוקרים ממליצים על השארת תומכן למשך חמישה ימים לפחות בחולים ללא היסטוריה קודמת של הנחת תומכן.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה