שכיבה על הבטן בעת ביצוע ריסוק אבנים חוץ גופי

במסגרת מחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Urology Journal, ביקשו החוקרים  להעריך את ההשפעה של שכיבה על הבטן/ על הגב ומרחקי עור-אבן (skin-to- stone) על תוצאי ריסוק אבנים חוץ גופי.

מחקר זה נערך במתכונת פרוספקטיבית. במסגרתו, 81 מועמדים לביצוע ריסוק אבנים בשיטת SWLי(shockwave lithotripsy) הוקצו באופן אקראי לביצוע הפרוצדורה בשכיבה על הבטן (N=40) או בשכיבה על הגב (מנח מקובל, N=40).

נתוני המחקר כללו נתונים דמוגרפיים, מאפייני אבנים, מרחק עור-אבן (skin–to–stone distances – SSD) ב-CT,יSSD בזמן ביצוע SWL עם אולטרסאונד בשכיבה על הגב/ על הבטן, שיעור כולל של הגלים, אנרגיה כוללת (בקילו-וולט), מדד VAS להערכת כאב (visual analog scale), סיבוכים (לפי מערכת הדירוג של Clavien-Dindo) ושיעורי ההצלחה של SWL.

תוצאות המחקר הדגימו כי לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות במאפיינים דמוגרפיים, במספר הפעולות הכולל של SWL, במספר החציוני של פעולות SWL, בזמן SWL החציוני, בחציון סך האנרגיה, בציון VAS ובסיבוכים.

ה-SFRי(Stone Free Rate) היה גבוה יותר מבחינה מספרית בקבוצת ה-SWL בשכיבה על הבטן, בהשוואה לקבוצת ה-SWL בשכיבה על הגב (80% לעומת 73.2%), אך ללא מובהקות סטטיסטית (P=0.468). כמו כן, מדידות אולטרסאונד (US) אשר בוצעו כחלק מ-SWL הדגימו SSD קצר יותר, בהשוואה ל-CT שבוצע לפני הפרוצדורה (73.5 לעומת 101.1). עוד נמצא כי ישנו הבדל מובהק בין הקבוצות ב-SSD ב-US בזמן SWL, כך שבשכיבה על הגב המרחק קצר יותר (Ps = 0.001, 0.024).

מתוצאות מחקר זה עולה כי ריסוק אבנים חוץ גופי בשיטת SWL בשכיבה על הבטן יכול לשפר את יעילות ההליך. נתונים אלה יכולים להיות שימושיים במיוחד בקרב אנשים עם השמנת יתר ו-BMI של 30 ומעלה, וזאת, תוך שמירה על בטיחות המטופלים וציון VAS.

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה