תסמונת מטבולית 25.05.2021

תסמונת מטבולית, השמנה וסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית

מחקר זה בחן את הקשר בין תסמונת מטבולית והשמנה לתפקוד אנדותל - גורם סיכון מנבא להיארעות CVD

המידע שנאסף עד היום מצביע על כך שרמת הבריאות המטבולית, הקשורה לתסמונת מטבולית (MetS), מנבאת סיכון לתחלואה קרדיווסקולרית (CVD) טוב יותר מ-BMI. מחקר זה בחן את הקשר בין MetS והשמנה לתפקוד אנדותל, גורם סיכון מנבא להיארעות CVD.

במסגרת המחקר החוקרים אפיינו פנוטיפים של 44 משתתפים על פי BMI כסובלים מהשמנת יתר לעומת בעלי משקל תקין (<30 או >30 קילוגרם/מטר רבוע) על פי הקריטריונים של ה-International Diabetes Federation ל- MetS כאשר השוו ≤2 קריטריונים  (MetS−) ל≥3 קריטריונים (MetS+). התרחבות בעקבות זרימה (FMD), הרכב גוף כולל שומן בכבד (MRI, ספקטרוסקופיה), צריכה בתזונה, עצימויות של פעילות גופנית שגרתית וסיבולת לב-ריאה נמדדו, והממצאים נותחו.

תוצאות המחקר הראו כי משתתפים עם MetS+ התייצגו עם FMD ברמה פחותה בהשוואה לאלה אשר היו MetS−. עבור מטופלים ללא השמנת יתר ההפרש הממוצע בין MetS+ ל-MetS− היה 4.1% ((1.0, 7.3); P = 0.004) ומטופלים עם השמנת יתר נמצאו עם הפרש ממוצע של  6.2% ((3.1, 9.2); P < 0.001). למרות שלא נמצא קשר בין BMI ל-FMD, עלייה במרכיבי MetS הייתה קשורה ל-FMD נמוך יותר (P = 0.005), ולאחר התאמה לגיל ומין, 19.7%  מהשונות של FMD הוסברה על ידי MetS, בעוד רק 1.1% הוסברה על ידי BMI.

החוקרים סיכמו כי במחקר עוקבה זה, מרכיבים של MetS, מעבר להשמנת יתר, תרמו להפחתה ב-FMD, אשר הצביעה על זמינות ביולוגית מופחתת של תחמוצת החנקן ובשל כך סיכון מוגבר ל-CVD.

מקור:

Victoria S Sprung  et. al .European Journal of Endocrinology 2020 DOI: https://doi.org/10.1530/EJE-20-0098

נושאים קשורים:  מחקרים,  תסמונת מטבולית,  התרחבות כלי דם בשל זרימה מופחתת,  סטטוס השמנת יתר
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות