אבנים בכליה 17.12.2020

מהי השיטה המדויקת ביותר לניבוי סטטוס חופשי מאבנים בכליות?

השוואה בין השיטות השונות לניבוי סטטוס חופשי מאבנים לאחר ריסוק מלעורי של אבנים בכליות

המחקר הנוכחי בדק מהי השיטה המדויקת ביותר מתוך השיטות המשמשות לניבוי סטטוס חופשי מאבנים (SFS – stone-free status) לאחר ריסוק מלעורי של אבנים בכליות (PCNL – percutaneous nephrolithotomy), כלומר מבין ה-Guy's stone score – GSS, ה-STONE nephrolithometry score והנומוגרם Clinical Research Office of the Endourological Society – CROES.

החוקרים ביצעו מחקר פרוספקטיבי שכלל את כל המטופלים שעברו PCNL (גודל הצינור [Tract]י> 24 F) בבית החולים בין יולי 2017 לינואר 2019. כל המידע הדמוגרפי וסביב הניתוח אורגן בטבלאות כולל חישוב של GSS, ציון STONE וציון נומוגרם CROES תוך שימוש ב-CTי(computed tomography) לפני הניתוח. בהמשך, החוקרים השוו בין קבוצת ה"ללא אבנים" לקבוצת ה"שארית אבנים", תוך שימוש בשיטות סטטיסטיות מקובלות.

במחקר נכללו 252 מטופלים. תוצאות המחקר הראו כי הממוצע של GSS, של ציון STONE ושל ציון CROES בקבוצת ה"ללא אבנים" היה 1.60, 6.98 ו-212.27, בהתאמה, ובקבוצת ה"שארית אבנים" היה 2.93, 8.98 ו-129.89, בהתאמה (P<0.001 בכל אחד).

עקומות ROC) receiver‐operating characteristic) הראו כי שלושת שיטות הניקוד הדגימו יכולת דיוק דומה בניבוי של SFS לאחר PCNL, כאשר לציון ה-STONE היה את האזור הכי גבוה מתחת לערך עקומת ה-ROCי(0.852). בנוסף, נמצא גם כי GSS קשור באופן מובהק למשך הניתוח, לאובדן הדם המשוער (EBL – estimated blood loss) ולמשך האשפוז (LOS – length of stay ; P< 0.001 בכל אחד). כמו כן, נמצא קשר מובהק בין ציון STONE וציון CROES לבין EBLי(P=0.029 ו-0.001, בהתאמה).

החוקרים הסיקו כי שלוש שיטות הניקוד מנבאות בצורה שווה את ה-SFS אחרי PCNL. כמו כן, הם מצאו כי EBL מקושר באופן מובהק לכל שלושת שיטות הניקוד, בזמן ש-GSS מקושר גם למשך הניתוח ול-LOS.

מקור:

Biswas, K. et al. (2020) BJU International 126,4.

נושאים קשורים:  אבנים בכליות,  ריסוק אבנים,  שיטות ניקוד,  ניבוי,  מחקרים
תגובות