במאמר הנוכחי נעשה ניסיון לבחון את הנתונים הזמינים הקשורים לשימוש בתכשירים אסטרוגניים וגינאליים לצורך מניעת זיהומים חוזרים בדרכי השתן (RUTI) בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו חיפוש ספרות ב-MEDLINE ובמאגר המרכזי של Cochrane של ניסויים מבוקרים כדי לזהות מחקרים המשתמשים באסטרוגן וגינאלי בטיפול במצבים אורולוגיים הקשורים ל-RUTI ולתסמונת גניטו-אורינרית של גיל המעבר genitourinary syndrome of menopauseי(GSM).
במסגרת הגדרת GSM שאיננו תחת טיפול, נראה שהאטיולוגיה של RUTIs (לפחות שלושה מקרי UTI בשנה או לפחות שני מקרים בשישה חודשים) אינה מוסברת במלואה, אך היא קשורה גם במחסור באסטרוגן.
האבחנה של GSM היא בעיקר אבחנה קלינית הנתמכת על ידי ממצאים אובייקטיביים אחרים הכוללים: pH > 5 של הנרתיק, ירידה בתוכן התאים השטחיים ו/או עלייה בשיעור התאים הפרא-בזליים במדד של הזדקנות הנרתיק.
סך הכל זוהו 31 מחקרים שכללו שימוש בתכשירי אסטרוגן לטיפול ב-RUTI בקרב נשים לאחר גיל המעבר. אסטרוגן וגינאלי מקומי DHEA (פרסטרון) ואוספמופן זוהו במחקרים כטיפולים המשמשים במרים רבים לטיפול מקדים ב-GSM.
מחברי הסקירה מסכמים כי יש מספר רב של ניסויים קליניים אקראיים המצביעים על יעילות של תכשירים אסטרוגניים מקומיים לטיפול בדלקות חוזרות ונשנות בדרכי השתן אצל נשים בגיל המעבר.
הסקירה הנוכחית מספקת מסגרת להערכה של תסמונת גניטו-אורינרית של גיל המעבר (GSM) וכוללת המלצות לתכשירים הורמונליים וגינאליים מקומיים, תוך תמצות של הראיות המשמעותיות בתחום עליהם מתבססות הנחיות של האיגודים המקצועיים השונים לשנת 2019 לשימוש באסטרוגן וגינאלי מקומי עבור דלקות חוזרות בדרכי השתן.
מקור: