מחקר זה שפורסם בכתב העת הקליני urology בוצע כדי לחקור את הקשר בין תפקוד הכליות לבין הרכב האבנים והפרשת המינרלים בשתן בחולים שעברו התערבות כירורגית לנפרוליתיאזיס.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו סקירה רטרוספקטיבית של חולים שעברו התערבות כירורגית בשל אבנים בכליות בין 2004 ל-2015. הנתונים נשלפו מתוך מאגר מידע מבית חולים שלישוני במדינת אילינוי בארה"ב. הנתונים כללו מידע דמוגרפי על המטופלים, הפרשת מינרלים בשתן במשך 24 שעות ותכונות האבנים בכליות.
החוקרים הריצו ניתוחים סטטיסטיים לבחינת הקשרים בין שיעורי הסינון הגלומרולרי המשוערים של המטופלים (eGFR), תרכובות האבן שלהם והפרשת מינרלים בשתן במשך 24 שעות.
הבדל מובהק סטטיסטית נצפה בין הקבוצות, כאשר אבני חומצה אורית היו במיתאם עם eGFR נמוך ואבני סידן פוספט היו במיתאם עם eGFR גבוה. לא נמצא קשר בין eGFR לאבני סידן אוקסלט או סטרוביט. חולים עם eGFR נמוך יותר הדגימו גם קשר מובהק סטטיסטית עם pH נמוך יותר בשתן וכן הפרשת שתן נמוכה יותר של סידן וציטראט.
מחברי המחקר מסכמים כי בעוד ידוע כי יש גורמים שונים הממלאים תפקידים משמעותיים בהיווצרותן ובהרכבן של אבנים בכליות, הממצאים במחקר זה מראים קשר מוגדר בין תפקוד כליות לבין היווצרותן והרכבן של האבנים בכליות. מאמר זה מדגיש את העובדה כי יש לשקול הערכה מלאה של תפקודי כליות כמרכיב חשוב בהערכה, ייעוץ וניהול של חולים עם נפרוליתיאזיס.
מקור: