חסר באלפא-1 אנטיטריפסין (AATD) הוא גורם לא שכיח של מחלת כבד בקרב מבוגרים, כאשר תיאורים של ההיסטוריה הטבעית שלו מוגבלים לסדרות של מקרים ולדיווחים של חולים ממרשמי מחלות. הפתולוגיה של הכבד מוגבלת למטופלים בודדים או אינה זמינה.
עוד בעניין דומה
במחקר חדש שנערך ב-University of Florida בארה"ב והתפרסם בכתב העת Journal of Hepatology, ביקשו החוקרים לקבוע את השכיחות ואת החומרה של פיברוזיס כבדי באוכלוסיית AATD מבוגרת שהיו ללא שחמת, תוך הגדרת גורמי סיכון עבור פיברוזיס ובדיקת סמנים לא-פולשניים של המחלה.
בסך הכל 94 מבוגרים עם גנוטיפ 'PI*ZZ' קלאסי של AATD גויסו בצפון אמריקה ונרשמו באופן פרוספקטיבי למחקר. החוקרים ביצעו אמינו-טרנספרזות כבדיות וסמנים של תפקוד סינתטי, transient elastography וביופסיית כבד.
נתונים סטטיסטיים: השכיחות של פיברוזיס כבד משמעותית (F≥2) היתה 35.1%. ערכי ALT ,AST ו-GGT היו גבוהים יותר בקבוצת ה-F≥2. התסמונת המטבולית היתה קשורה לנוכחות של פיברוזיס עם משמעות קלינית (יחס צולב 14.2, רווח סמך 95% של 3.7-55; p <0.001). בנוסף, נוכחות של AAT אבנורמלי שנצבר בהפטוציטים, דלקת פורטלית, וניוון הפטו-צלולארי היו קשורים עם פיברוזיס עם משמעות קלינית. הדיוק של transient elastography בזיהוי פיברוזיס F≥2 היה סביר, עם AUC של 0.70 (רווח סמך 95% של 0.58-0.82).
החוקרים מסמכים שלמעלה משליש ממבוגרים עם AATD של 'PI*ZZ' אסימפטומטי וריאתי סובלים מפיברוזיס כבדי מוסתר. ביופסיות כבד הראו כמויות משתנות של Z AAT שנצבר. הסיכון של פיברוזיס כבדי עולה בנוכחות התסמונת המטבולית, הצטברות של AAT בהפטוציטים ודלקת פורטלית בביופסיית בייסליין. התוצאות תומכות בהשערה כי מחלת כבד במצב גנטי זה עשויה להיות קשורה ל-"gain of function טוקסי" מהצטברות של AAT בהפטוציטים.
מקור: