כריתת כליה 17.04.2019

אמבוליזציה כטיפול יעיל ומוכח לסיבוכי כלי דם אחרי כריתת כליה חלקית

הבטיחות והיעילות הקלינית של אמבוליזציה בגישה עורקית לטיפול בסיבוכי כלי דם לאחר כריתה חלקית של כליה

מטרתו של מחקר זה היתה לבחון את הבטיחות והיעילות הקלינית של אמבוליזציה בגישה עורקית לטיפול בסיבוכי כלי דם לאחר כריתה חלקית של כליה.

מחקר רטרוספקטיבי זה כלל 1,187 מטופלים שעברו כריתת כליה חלקית החל מינואר 2006 ועד דצמבר 2017. סך של 36 מטופלים הופנו למחלקה לרדיולוגיה פולשנית עקב סיבוכי כלי דם לאחר כריתה חלקית של כליה. המידע שעובד וחושב כלל פרטים דמוגרפיים, התייצגות קלינית, ממצאים בהדמיית כלי הדם, מהלך האמבוליזציה, פרטים סביב-ניתוחיים ושיעורי הצלחה טכנית וקלינית של ההתערבות. מעבר לכך, התפקוד הכלייתי תועד עם האבחנה, לאחר האמבוליזציה, ובפגישה המעקב האחרונה.

המועד החציוני לאבחון דמם בתר-ניתוחי היה חמישה ימים (טווח 0-89) לאחר כריתת הכליה. ההיארעות של צורך באמבוליזציה עקב דמם לאחר ניתוח בגישה לפרוסקופית (5.9%, 17 מתוך 289 מקרים) היה גבוה ביחס לניתוח בגישה פתוחה (1.8%, 8 מתוך 440 מקרים, P=0.003), וביחס לניתוח בסיוע רובוט (2.4%, 11 מתוך 458 מקרים, P=0.014). שיעורי ההצלחה הטכנית והקלינית היו 100% (36 מתוך 36 מטופלים) ו-94.4% (34 מתוך 36), כאשר 2 מטופלים נזקקו לאמבוליזציה נוספת עם דבק מסוג ציאנוקרילאט (n-butyl-2-cyanoacrylate). הערכים הממוצעים (± סטיית תקן) של שיעורי הסינון הגלומרולרי באבחנה, לאחר האמבוליזציה, ובמעקב האחרון היו 21.6±81.0, 21.0±83.7 ו-15.8±84.9 מ"ל/דקה/1.73 מ"ר, בהתאמה (P=0.345). לא נצפה סיבוך משמעותי כלשהו במהלך המעקב.

החוקרים הסיקו שאמבוליזציה בגישה עורקית הינה בטוחה ויעילה בניהול סיבוכי כלי דם לאחר כריתה חלקית של כליה. מעבר לכך, התפקוד הכלייתי נשמר בצורה טובה לאחר אמבוליזציה בררנית בגישה עורקית.

מקור: 

Shin, J. et al. (2019). The Journal of Urology. 201(4): 702-708.

נושאים קשורים:  מחקרים,  אמבוליזציה בגישה עורקית,  כריתת כליה,  דמם בתר-ניתוחי
תגובות