שימוש בסוגר (sphincter) מלאכותי הוא טיפול נפוץ בבעיה של חוסר שליטה בסוגרים בקרב גברים. החוקרים רצו לאפיין את שיעורי התיקון/ ההסרה וההשתלה מחדש של סוגרים מלאכותיים בטווח הארוך ואת הסיכונים הנלווים לתהליך.

החוקרים ביצעו מחקר רטרוספקטיבי מבוסס אוכלוסיה באמצעות שימוש במאגר מידע בשם Ontario Health Insurance Plan של כל הגברים שעברו השתלת סוגר מלאכותי בדרכי השתן בין השנים 1994-2013. החוקרים השתמשו בקודים של בית החולים, אבחנות וחיובים על מנת לזהות את המטופלים.

על מנת לבדוק את ההיארעות המצטברת של השתלת סוגר חוזרת, תיקונים או הסרה של הסוגר, החוקרים השתמשו בעקומות Kaplan-Meier ועל מנת לזהות את גורמי הסיכון החוקרים השתמשו במודלים של Cox proportional hazards.

במחקר נכללו 1,632 גברים שעברו השתלת סוגר מלאכותי בדרכי השתן. שיעורי התיקון/ ההסרה וההשתלה מחדש במשך 10-שנים היו 34% ו-27%, בהתאמה. החוקרים לא מצאו הבדל בשיעורי התיקונים או ההסרה בין בתי חולים שעובדים בנפח נמוך או גבוה ובין בתי חולים קהילתיים או אקדמאיים.

החוקרים מצאו כי שיעורי תחלואה כפולה גבוהים קשורים לסיכון מוגבר לצורך בתיקון או הסרה של הסוגר. שיעורי ההשתלה מחדש היו נמוכים באופן מובהק בקרב מטופלים שעברו את ההכנסה של הסוגר בבתי חולים עם נפח גבוה של ניתוחים (יחס הסיכונים 0.55, רווח בר סמך 95% = 0.37-0.82, p< 0.01).

החוקרים הראו שתחלואה כפולה לא מעלה את הסיכון לביצוע השתלה מחודשת. כמו כן, נמצא כי טיפולי קרינה לפני ההשתלה לא קשורים באופן מובהק לסיכון לביצוע השתלה חוזרת (p= 0.17) או לביצוע תיקונים או הסרה (p= 0.95). גורמים נוספים שנבדקו לא נמצאו קשורים להשתלה חוזרת או לתיקונים או הסרה של הסוגר שהושתל.

החוקרים הסיקו כי מרבית הגברים שעברו ניתוח השתלת סוגר מלאכותי בדרכי השתן נשארו עם אותו התקן ללא צורך בניתוח חוזר לאחר תקופת מעקב של 10 שנים. כמו כן, נראה כי טיפולי קרינה לא מעלים את הסיכון לניתוח חוזר. החוקרים הסיקו כי רמות גבוהות של תחלואה כפולה קשורות לעליה בסיכון לתיקונים או הסרה של הסוגר.

מקור: 

Radomski, S.B. et al. (2018) The Journal of Urology 200,5.

נושאים קשורים:  מחקרים,  שלפוחית השתן,  סוגר שלפוחית השתן,  מלאכותי,  חוסר שליטה בסוגרים,  ניתוחים אורולוגיים