חסימה חלקית של מוצא שלפוחית השתן היא מצב אורולוגי רב-סיבתי, אשר היפוקסיה משחקת בו תפקיד מרכזי. החוקרים בדקו לאחרונה את התפקיד של היפוקסיה כגורם סטרס יחיד ומצאו שהיפוקסיה גורמת לתהליך דלקתי ופיברוטי אינטנסיבי בתאי שריר חלק בשלפוחית השתן (bSMCs- bladder smooth muscle cells).

על סמך הידע הקיים בנוגע לכך שתאי גזע מזנכימלים (MSCs- mesenchymal stem cells) הם בעלי יכולות ויסות חיסוני, מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק האם ניתן למתן את מסלולי האותות שמובילים להיפוקסיה באמצעות שימוש ב-MSCs.

החוקרים לקחו תאי שריר חלק משלפוחית השתן והכניסו לתרבית עם מתח חמצן 3% למשך 72 שעות, כאשר חלק מהתאים תורבתו יחד עם MSCs ממח עצם בצורה ישירה וחלק בצורה עקיפה. בתרביות העקיפות השתמשו בבאריות עמוקות עם צפיפות גבוהה.

לצורך אנליזה של ביטוי גנים, נעשה מיצוי של RNA ולצורך מדידה של הפרשת ציטוקינים ופקטורי גדיל השתמשו בתבחין Mesoscale. כמות הקולגן נקבעה באמצעות תבחין ה-Sirius Red collagen.

תוצאות המחקר הראו שהיפוקסיה הובילה לעלייה ב- HIF3α, VEGF, TGFβ1, TNFα, IL-1β, IL-6, αSMA ובביטוי קולגן, ולירידה ברמות של IL-10 ב-bSMCs. גם בתרביות הישירות וגם בתרביות העקיפות נצפה עיכוב של מעל 50% בביטוי של TGFβ1 ושל IL-6 הקשור להיפוקסיה (p< 0.005) באופן שאינו תלוי ב-HIF.

בנוסף, בשתי סוגי התרביות נצפתה עלייה של מעל 200% בחלבון IL-10 י(p<0.005) ועיכוב של αSMA המקושרים להיפוקסיה, תעתיקי קולגן 1 וקולגן 3 וכמות חלבוני קולגן כוללת (p<0.0001). בשונה מכך, רק בתרבית הישירה נצפה עיכוב של  IL-1β ו-TNFα המיוצרים בעקבות היפוקסיה (p<0.05).

מסקנת החוקרים היתה כי תרביות משולבות של MSCs יחד עם SMCs מפחיתות מסלולים דלקתיים ופרו-פיברוטים המקושרים להיפוקסיה. המחקר הנוכחי שפך אור על התפקיד של מגע בין תא לתא ועל מנגנוני הוויסות החיסוני הפארקריני של פעילות MSCs ופתח אפשרויות התערבויות טיפוליות חדשות.

מקור: 

Wiafe, B. et al. (2018) World Journal of Urology

נושאים קשורים:  מחקרים,  SMC,  SMA,  מסלולי אותות של היפוקסיה,  פעילות פאראקרינית,  ציטוקינים דלקתיים,  ויסות חיסוני