למרות שהפרעה בזיקפה (ED) הינה בעיה נפוצה בקרב גברים עם מחלות נפש, יש דיווחים מועטים בלבד על הקשר בין ED להפרעה דו-קוטבית (bi-polar disorder-BD).

מטרת מחקר זה הייתה לקבוע את שיעור ההיארעות של ED בגברים עם BD ולהעריך את הסיכון ל-ED בחולים עם BD לפי סוג הטיפול המוצע או ללא טיפול תרופתי בשנה הראשונה של התפרצות המחלה.

לטובת המחקר החוקרים זיהו 5,150 גברים עם אבחנה חדשה של BD. לכל מקרה הותאמו שני מקרי ביקורת באמצעות ציון זיקה ושיטת התאמה ייעודית על מנת שתתקבל קבוצת ביקורת מאוזנת.

מודל Cox רב-משתני יושם על מנת לבחון את גורמי הסיכון העצמאיים ל-ED ובכלל זה השמנת יתר ותחלואה נלווית. יחסי סיכונים עבור ED חושבו עבור הקבוצות השונות של תרופות פסיכוטרופיות ובכלל זה נוגדי דכאון, אנטי-פסיכוטיים ומייצבי מצב-רוח.

החוקרים מצאו כי לאנשים עם BD היה סיכון בסיס גבוה במקצת ל-ED מאשר למקרי הביקורת. למרות שתרופות פסיכוטרופיות מסוימות יכולות להגביר את הסיכון ל-ED, חולים עם BD אשר לא טופלו תרופתית עדיין הדגימו סיכון גבוה במקצת מאשר מקרי הביקורת ל-ED.

מחקר עוקבה זה מצא קשר טמפורלי בין BD ו-ED במדגם ארצי גדול של גברים טיוואנים. כיוון שהפרעה בזיקפה הינה בעלת הימצאות גבוהה יותר באנשים עם BD מאשר באוכלוסיה הכללית, רופאים מטפלים צריכים להעריך תפקוד זקפתי בבואם לבחור טיפול מתאים לאנשים אלו על מנת להפחית את הסיכון ל-ED כתופעת לוואי לא נעימה ועל מנת להגביר היענות.

מקור: 

Hou, P.H. et al.  (2018) The Journal of Sexual Medicine . 15, 183

 

נושאים קשורים:  מחקרים,  זיקפה,  הפרעה דו קוטבית,  מחקר עוקבה,  תרופות אנטי פסיכוטיות,  תרופות נוגדות דיכאון