מטרת המחקר הנוכחי היתה להעריך את הישימות והבטיחות של טיפול המשלב PUL - prostatic urethral lift וכריתה מינימלית של האונה האמצעית בבלוטת הערמונית או של חתך בצוואר שלפוחית השתן כטיפול לתסמינים בדרכי השתן התחתונות (LUTS - lower urinary tract symptoms) משניים להגדלה שפירה של בלוטת הערמונית (BPH- benign prostatic hyperplasia).

במחקר השתתפו 28 מטופלים שקיבלו טיפול בשני מרכזים שניוניים שונים ועברו מעקב פרוספקטיבי. ההערכות של המטופלים כללו את המאפיינים שלהם, הקלה בתסמיני LUTS, תפקוד מבחינת זקפה ושפיכה, מתן שתן, זמן הניתוח ותופעות לוואי. המשתתפים היו במעקב במשך 10.9 חודשים בממוצע.

המאפיינים של המשתתפים במחקר היו כדלקמן: הגיל הממוצע היה 66 שנים (טווח 46-85), נפח בלוטת הערמונית היה 39.6 מ"ל בממוצע (22-66), ה-IPSS/ AUASI  לפני הניתוח היו 20 (6-35)/ QoLי3.9 (1-6)/ שיא הזרימה 10.5 מ"ל/שנייה (4-19)/ נפח שאריתי לאחר מתן שתן (PVR- post-void residual volume) היה 123 מ"ל (0-500).

משך זמן הניתוח הממוצע היה 31 דקות (9-55). הסיבוכים לאחר הניתוח היו מזעריים, מלבד מטופל אחד שנזקק לטיפול עקב קריש דם לאחר הניתוח. מטופל אחד נזקק לקטטר בעקבות אצירת שתן.

החוקרים מצאו שהירידה בתסמינים (IPSS – 59.6%), עלייה ב-QoLי(+ 49.0%), עלייה בזרימה (+ 111.5%) וירידה ב-PVRי(- 66.8%) היו מובהקים. כמו כן, החוקרים מצאו ששפיכה תקינה (בכיוון נכון) נשמרה בכל המקרים.

המידע העולה מן המחקר מציע ששילוב בין PUL לבין שיטות ניתוחיות "סגורות" (transurethral) הוא ישים, בטוח ויעיל. ניתן להציע את השיטה הזו למטופלים עם ערמונית בגודל בינוני, כולל מטופלים עם מבנה אנטומי שפחות מתאים ל-PUL. הפרוצדורה הזו היא פולשנית בצורה מינימלית ומשמרת את התפקוד המיני. בנוסף, ייתכן כי שיטה זו מובילה לתפקוד גבוה יותר בהשוואה ל-PUL לבד.

מקור:

Schoenthaler, M. et al. (2018) World Journal of Orology 36,7.

נושאים קשורים:  מחקרים,  תסמינים של דרכי השתן התחתונות,  כריתה סגורה של הערמונית,  שפיכה,  הרמת הערמונית