תוצאות חיוביות של הישרדות ללא התקדמות והישרדות כללית דווחו בעבר במחקר שלב II בקרב מטופלות עם סרטן שד גרורתי חיובי ל-HER2 שטופלו על בסיס שבועי בפקליטקסל (Paclitaxel – Abraxane, Ebetaxel, Pacliavenir) בשילוב עם טרסטוזומאב (Trastuzumab - Herceptin) ופרטוזומאב (Pertuzumab - Perjeta) במסגרת קו טיפול ראשון ושני, עם חציון מעקב של 33 חודשים. מובאים להלן דיווחים מעודכנים של תוצאות ההישרדות ללא התקדמות וההישרדות הכללית לאחר שתי שנות מעקב נוספות.
עוד בעניין דומה
במחקר שלב II זה, מטופלות מבוגרות עם סרטן שד גרורתי וחיובי ל-HER2, שקיבלו טיפול קודם אחד או שלא נחשפו לטיפול קודם, קיבלו פקליטקסל בעירוי ורידי (80 מ"ג/מ"ר אחת לשבוע) עם טרסטוזומאב (8 מ"ג/ק"ג כמינון העמסה ולאחר מכן 6 מ"ג/ק"ג אחת לשלושה שבועות) ופרטוזומאב (840 מ"ג כמינון העמסה ולאחר מכן 420 מ"ג אחת לשלושה שבועות), אשר ניתנו במחזורים של 21 ימים. התוצא העיקרי היה הישרדות ללא התקדמות לאחר שישה חודשים והתוצאים המשניים כללו את חציון ההישרדות ללא התקדמות וההישרדות הכללית.
מינואר 2011 עד דצמבר 2013 גויסו למחקר 69 מטופלות: 51 (74%) ו-18 (26%) קיבלו קו טיפול ראשון וקו טיפול שני למחלה גרורתית, בהתאמה. באוגוסט 2017, חציון המעקב עמד על 59 חודשים (טווח: 20-75 חודשים; 67 מטופלות היו ברות-הערכה ליעילות הטיפול). ההישרדות ללא התקדמות לאחר שישה חודשים היתה 0.86 (95% רווח בר סמך: 0.76-0.93). חציון ההישרדות ללא התקדמות היה 24.2 חודשים (95% רווח בר סמך: 17-35) עבור אוכלוסיית המחקר הכללית; 25.7 חודשים (17.0 עד ערך שעוד לא הושג) עבור מטופלות שלא קיבלו כל טיפול קודם למחלה גרורתית; ו- 20.1 (8.5-33.0) עבור מטופלות שקיבלו טיפול קודם אחד. חציון ההישרדות הכללית לא הושג עבור האוכלוסייה הכללית ועבור מטופלות שלא נחשפו לטיפול קודם; חציון ההישרדות הכללית היה 39.7 חודשים (32.9-66.7) עבור מטופלות שקיבלו טיפול קודם אחד למחלה גרורתית. הטיפול נסבל היטב ולא צצו בעיות בטיחות נוספות.
עם מעקב נוסף, שהגיע כמעט לחמש שנים, שילוב של פקליטקסל על בסיס שבועי עם טרסטוזומאב (הרצפטין) ופרטוזומאב (פרג'טה) נותר יעיל, עם חציון גבוה של הישרדות ללא התקדמות וחציון הישרדות כללית אשר עדיין לא הושג.
מקור: