עד היום הקשר בין צריכה של שאריות מתכת לבין הסיכון להיארעות של אבנים בכליות לא נבדק בצורה אורכית.

במחקר הנוכחי, החוקרים ביצעו אנליזה פרוספקטיבית בקרב 193,551 משתתפים במחקר ה-Health Professionals Follow-up ובמחקרי ה-Nurses’ Health. מתוך המעקב שכלל 3,316,580 שנות אדם היו 6,576 מקרים של היווצרות אבנים.

החוקרים השתמשו ברגרסיה רב משתנית על מנת לזהות את הקשר בין צריכה של אבץ, ברזל, נחושת ומנגן לבין הסיכון להיווצרות אבנים. במחקר נבדקו דגימות של איסוף שתן במשך 24 שעות על מנת לזהות את הקשר בין צריכת המתכות הללו לבין מרכיבי השתן.

תוצאות המחקר לאחר ביצוע התאמה רב משתנית הראו כי לא קיים קשר מובהק בין צריכה של ברזל ואבץ לבין ההיארעות של אבנים. כמו כן, החוקרים מצאו כי צריכה גבוה של מנגן קשורה לסיכון נמוך יותר להיווצרות של אבנים. הסיכון היחסי הכולל של הרבעון הגבוה ביותר של צריכת מנגן בהשוואה לרבעון הנמוך ביותר היה 0.82 (רווח בר סמך 95%: 0.68-0.95, p= 0.02).

החוקרים מצאו גם כי צריכה כוללת, אך לא תזונתית של נחושת, הייתה קשורה באופן גבולי לסיכון מוגבר להיווצרות אבנים (הסיכון היחסי הכולל: 1.14, רווח בר סמך 95%: 1.02-1.28, p=0.01). בנוסף, לא נמצא קשר מובהק סטטיסטי בין הצריכה הכוללת של מנגן ונחושת לבין רוויית יתר של השתן.

מסקנות המחקר הראו שלא קיים קשר בין צריכת אבץ וברזל לבין סיכון מוגבר להיווצרות אבנים. לעומת זאת, צריכה של נחושת עשויה להיות קשורה לסיכון מוגבר בקרב אנשים מסוימים. בנוסף, החוקרים הסיקו שצריכה כוללת גבוהה של מנגן מקושרת לסיכון נמוך יותר להיווצרות של אבנים, אך לא בצורה המקובלת של איסוף שתן במשך 24 שעות לבדיקת סמנים לסיכון מוגבר להיווצרות אבנים.

החוקרים הסיקו כי קיים צורך במחקרים נוספים על מנת להבהיר את המנגנונים באמצעותם מנגן עשוי להפחית את ההיווצרות של אבנים בכליות.

מקור: 

Ferraro, P.M. et al. (2018) The Journal of Urology 199,6.

נושאים קשורים:  מחקרים,  אבנים בכליות,  אבץ,  ברזל,  מנגן,  נחושת,  תזונה,  איסוף שתן