מחלת אלצהיימר מאופיינת בפלאקים של עמילואיד בטא ו-neurofibrillary tangles. הנוגדן האנושי המונוקלונלי Solanezumab עוצב במטרה להגביר את הפינוי מהמוח של עמילואיד בטא מסיס, פפטידים שעשויים להוביל לאפקט רעיל בסינפסות ולהקדים הצטברות של פיברילות של עמילואיד.
עוד בעניין דומה
במחקר חדש, כפול סמיות, פאזה 3, השתתפו מטופלים עם דמנציה קלה בשל מחלת אלצהיימר, כפי שהוגדר כציון במבחן מיני מנטל של 20 עד 26 (בטווח של 0 עד 30, ציון גבוה יותר מצביע על קוגניציה טובה יותר) ועם משקעי עמילואיד כפי שהודגמו ב-florbetapir-PET או מדידות Aβ1-42 בנוזל חוט השדרה. המטופלים חולקו אקראית לקבלת Solanezumab במינון של 400 מ"ג או פלצבו במתן IV כל 4 שבועות למשך 76 שבועות.
התוצא הראשוני היה שינוי מהבסיס לשבוע 80 בציון ADAS-cog14י(14-item cognitive subscale of the Alzheimer’s Disease Assessment Scale ; טווח ציון מ-0-90 עם ניקוד גבוה יותר מצביע על ליקוי קוגניטיבי חמור יותר).
סך הכל נכללו במחקר 2,129 מטופלים, מתוכם 1,057 חולקו לקבלת Solanezumab ו-1,072 לקבלת פלצבו. השינוי הממוצע מהבסיס בציון ADAS-cog14 היה 6.65 בקבוצת ה-Solanezumab- ו-7.44 בקבוצת הפלצבו, ללא הבדל משמעותי בין הקבוצות בשבוע 80 (הבדל -0.80 ; 95%CI -1.73-0.14 ; p=0.10). כתוצאה מהכישלון בהגעה למשמעותיות סטטיסטית בתוצא הראשוני, תוצאים משניים נחשבו להיות תיאוריים ומדווחים ללא מבדקים סטטיסטיים.
השינוי מהבסיס בציון במבדק מיני מנטל היה -3.17 בקבוצת ה-Solanezumab ו-3.66- בקבוצת הפלצבו. בצקת צרבלרית או תפליטים נצפו בהדמיית MRI לאחר הרנדומיזציה במטופל אחד בקבוצת ה-Solanezumab ובשני מטופלים בקבוצת הפלצבו.
לסיכום, Solanezumab, במינון של 400 מ"ג כל 4 שבועות בקרב מטופלים עם מחלת אלצהיימר קלה, לא השפיע בצורה משמעותית על הירידה הקוגניטיבית.
מקור:
ערכה: ד"ר נועה יקירביץ